Grace Nehmad

viernes, 22 de mayo de 2020

במראה ירושלים של זהב שלי

אני חשבתי שביום עצמאות גם חזרנו לירושלים. אבל בשבוע שעבר חגינו יום ירושלים! כמה דברים כבר אני לא יודעת! אני למדתי בבית הספר צרפתית ולא לא למדתי שום דבר על השורשים שלי. המשפחה שלי נתנה לי מסורת כמו יהודי רק על החגים מפורסמים. אז רק עכשיו אני חוזרת הביתה! אני שמחה מאוד כי לא ידעתי מי אני ואי אפשר להיות אמא וככה בעולם! אני רוצה לתת כל מה שאני עושה לעולם אבל אי אפשר לתת שום דבר עם לא יודעים מי אנחנו. אז עכשיו אני רוצה לכתוב שיר קטן על הרגשות שלי על יום ירושלים ראשון בשבילי

ירושלים של זהב הייתה שקטה בשבילי
,דעתי את הכותל, אהבתי אותו אבל לא ידעתי למה
הנשמה שלי הרגשה בבית אבל לא ידעתי למה
עכשיו אני הבנתי כל
את הקול שלי
בנינו ירושלים ביחד
אני מזכרת  האבנים העתיקות והדרכים שלנו
עכשיו אני יכולה לשיר ולהתפלל
כדי לחזור לשורשים שלי צד וצד
כדי לשים שלום בעולם עם קשרים קרובים
עם אור זהב בפנים שלי
במראה ירושלים של זהב שלי


No hay comentarios:

Publicar un comentario