יש לי אמונה, אבל אני עצובה בבבית שלי כל היום. אני גם צריכה לצת מהגבולים של הגוף שלי. דיברתי עם כל החברים שלי בפלפון אבל זה לא מספיק! אז אני רוצה לצאת ולדבר לכולם בבית קפה. זה באצת חשוב לי כדי להיות בעולם בטיול של החיים שלי. ימים וימים בודדה בבית... אי אפשר להיות ככה. אני לומדת הרבה כדי לדעת איך יכולם להמשיך חיים סגורים. אולי מחר המשיח הגיה! מה לעשות כשמכקים אותו? אולי לראות את הנוף ולהספיק לדעוג? אני עיפה... מתי הכל נגמר? אני לומדת לנגן בפסנתר אבל כמה קשה לי! אני צריכה ללמוד כמה דברים כדי להיות כמו משה רבינו, צדיקה מאוד. אולי קצת יותר קרבה להשם. הרצון בחיים שלי הוא להיות הקלה של השם! ביחד יכולים לשים שלום בעולם באמת.
No hay comentarios:
Publicar un comentario