אני אוהבת לצייר ולכתוב אבל בחיים יש כמה דברים קשים שאני ליכולה להבין. אני אוהבת לתת שעורים ולהתפלל אבל לפעמים האנשים לא רוצים לשיר איתי. זה עצוב. אין להם זמן. גם אני רוצה עוד זמנים. יותר זמנם בלב אחד, יותר זמנים לתת אהבה ולא לדעוג. למה אנו גועגים כל הזמן? זה משגה! אבל יש לי אמונה. עכשיו אני בוכה אבל יש לי אמונה.
No hay comentarios:
Publicar un comentario